שבת בלבנון / ד"ר יצחק שטרן
ב"ה
שבת בלבנון חשוון תשמ"ח
מי לא אוהב שבת,במיוחד אם היא מגיעה אחרי שבוע סוער....אבל שבת בצבא זה סיפור אחר ,ושלא לדבר על שבת בלבנון.
שנינו היינו שם... אני נקראתי בצהרי יום ששי לחזור מידית למוצב ,יש פעילות מיוחדת.
אמנם החורף הוא רטוב וקר , אבל האזור הוא חם. ברצועת הביטחון מכינים מבצע חשוב.לאחר שבועות של חדירות מחבלים משנים את התמונה ועכשיו תורינו לחדור ולמנוע.
חזרתי למוצב ,לקבל תדרוך ,להתכונן ולהכין...
שבת נכנסת בקרוב. חושבים על הבית ,על המשפחה, עושים את כל ההכנות והתדרוכים, מתכוננים למבצע כמו שצריך ,אבל הלב –חלק ממנו נשאר בבית....לפתע פנים מוכרות, חייכניים ומלאות אור.
אודי שלנו! אודי מצפת הגיע עם היחידה שלו במיוחד,עם כל הגדוד שלו להשתתף במבצע ,והוא בתפקידו החשוב נמצא באוהל כמה צעדים ממני...
פתאום נעשה טוב על הלב,יש עם מי לדבר ,יש עם מי ללמוד ויש עם מי לחשוב על הבית- הרי אנחנו שנינו מאותו הכפר,מאותה חברה ואווירית שבת חשובה לנו בצפת.
ממשיכים להתכונן,המבצע יתחיל באמצע הלילה .מדי פעם לפעם נפגשים ,מדברים – כמה כיף היה לדבר
איתו,על הבית על הצבא על הכול.
נכנסת שבת מחפשים מנין ,דבר לא פשוט , הרי כולם עסוקים, כולם בפעילות ובכלל אין הרבה חיילים או קצינים שיודעים להתפלל. אבל לפתע אודי מביא חבר ועוד חבר ועוד חבר ,והנה,יש מנין. כן,לא כולם יודעים מה לעשות בדיוק,אבל אם אודי מבקש לא מסרבים!
התפללנו תפילת שבת.
מספיק שבתות הייתי בצבא אבל לתפילה הזו היה טעם מיוחד ,ואודי,ואני וכל החברה מתפללים ,חושבים על הלילה ,חושבים על אלה שאוהבים אותנו בבית,בעצם, חושבים על הכול....
יורדים לאכול הטבח השתדל מאוד ,האוכל טעים אך האווירה קשה. שעת האפס מתקרבת וכל אחד מתוח
.אנחנו יושבים כולנו,הקבועים והאורחים במוצב. ושוב אודי מחייך וממשיכים לדבר.האווירה קצת נרגעת,
הרי בכל זאת שבת . מישהו קורא לאודי חזרה לאוהל.יש התפתחויות ,שוב כולם במתח.
אחרי כמה דקות אודי חוזר עם אותו החיוך והאור .בינתיים הכול הסתדר ושוב אוירה של שבת...
נכנסנו למרפאה ,אודי צריך לחזור למשמרתו בעוד כשעתיים .יופי יש לנו זמן ביחד.ישבנו ועל מה לא דברנו. על פרשת השבוע ,על הבית ,על הצבא,על החברה בצפת .הזכרנו גם את המבצע והזמן עובר
כל –כך מהר.אודי מביא דברים טובים ,מישהו מארגן כוס תה,ואנחנו יחד טועמים את טעמה המתוק של השבת.
שבת במוצב,אבל שבת יפה ,כמעט והרגשתי כמו בבית.הייתה אוירה מיוחדת ואני גאה לפני כל החברה ,הרי זה בזכותו של אודי,והוא חבר שלי מצפת.
אחר –כך הלכנו לאוהל שלו,מלא מכשירים ומפות.אודי מסביר מארגן ,ואפשר לחשוב שהוא אחראי על כל המבצע.
כן כזה היה אודי מה שעושים עושים עד הסוף.לא לחינם הטילו עליו אחריות כזאת.אודי מסביר ,ואני מסתכל עליו וחושב ,איה יופי של שבת,איך הוא עשה זאת,הצליח לשנות הכול בחיוך שלו המבויש שנתן טעם כה מיוחד לשבת!
המבצע החל בלילה , נפרדנו,.אודי באוהל שלו ואני עם החיילים שלי ועם כל המחויבויות שלי.הלילה היה ארוך ,אבל כולנו הרגשנו טוב.משהו נדבק אלינו מאודי.
כן זו הייתה שבת בלבנון, אבל זו הייתה שבת מיוחדת במינה .
אני את לבנון עזבתי....
ואודי עזב אותנו
אבל תמיד ,תמיד אזכור את השבת הזאת,שבת עם טעם משובח,
שבת עם אודי.
רשם: ד"ר יצחק שטרן
אדר א תשמ"ט.
|
